ד"ר אלעזר במברגר
תכנון בכלל ותכנון תשתיות בפרט גורר לעתים צורך בהעברת תוכניות בין מתכננים. העברת זו מייצרת לעתים אי בהירות בנושאים שונים. בנייר עמדה זה אני מבקש להפנות זרקור לנושאי האחריות המקצועית וזכויות היוצרים ולהציג את עמדתי. היות ואינני משפטן לא מדובר על עמדה וניתוח משפטי אלא על עמדה עקרונית ומוסרית.
משרד הידרומודול – פולק שמואל בע"מ, עוסק כבר 30 שנה בנושא הידרולוגיה והנדסת ניקוז בין השאר אל מול הגופים הציבוריים וגופי התשתית הגדולים. בהתאם לכך, נייר עמדה זו מציג דוגמאות מהתחום הנ"ל, אולם להבנתי אינו שונה בתחומים אחרים.
- העברה תוכניות, המתרחשת בשני אופנים מרכזיים: א. העברה לאורך ב. העברה לרוחב.
- העברה לאורך – העברה מסודרת בתהליך התכנון בין מתכננים, מאותו תחום, ממתכננים בשלב מוקדם למתכננים בשלב מתקדם יותר.
- העברה לרוחב – העברת תוכניות במרחבים מקבילים הנמצאים באותו שלב תכנון או בשלבי תכנון אחרים. העברה זו בעיקר בין מתכננים מאותו תחום ולעיתים גם קבלת תוכנית מתחום אחר.
-
העברת התוכניות יכולה להעשות בכמה צורות:
- בין הגופים המתכננים עצמם
- על ידי מזמין העבודה בעיקר בהעברה לאורך בין שלבי תכנון
- על ידי רגולטור/רשות שהזמינו עבודת תכנון ומפיץ את תוצרי התכנון, כגון ניתוחים הידרולוגיים ו/או מפות הצפה.
-
אחריות מקצועית, המתבטאת בעיקר בשאלות:
- האם ועד כמה, יכול להישען מתכנן בתכנון מפורט על תכנון שנעשה בתכנון מוקדם?
- האם ועד כמה, אחראי המתכנן בתכנון המוקדם על תוצרי הביצוע בתכנון המפורט?
- האם יש משמעות לכך שהתכנון המוקדם נשפט ואושר בוועדה המקצועית?
לטעמי, הציפייה היא שהמתכנן האחרון שנגע בפרויקט והוביל אותו לביצוע יהיה אחראי על התוצאה הסופית. בהתאם לכך, מתכנן שמקבל לידיו תכנון קודם חייב לעבור עליו שנית ולתקף אותו או לחילופין להתריע בפני הלקוח כי התכנון המוקדם בעייתי ויש לבצע אותו מחדש.
בהעברה לרוחב הנושא מורכב יותר ויש לבחון אותו בשני היבטים: הראשון האם התוכנית המועברת היא "תוכנית בתוקף" ואז קל יותר להישען עליה, והשני מהי רמת הדיוק והמהימנות של התוכנית. לדוגמא, אם אלו פשטי ההצפה מה קנה המידה של מדידת הרקע ומה כלי החישוב, מתי נעשה החישוב ומהם נקודות המוצא ההידרולוגיות לניתוח פשטי ההצפה.
שורה תחתונה:
"העברת מקל" בתהליך תכנוני בין שני מתכננים ו/או דרישה לאימוץ נתוני תוכן של מתכנן / פרויקט אחר, אינה מורידה מהמחויבות כלפי הלקוח מהאחריות על הפרויקט.
חישוב שכר הטרחה כדאי שיותאם גם לתשומות הנדרשות לבדיקה ובקרה על תוכניות שהתקבלו מאחרים ובמקרה של שכ"ט מוגדר מראש על פי מחירון יש להגדיר תוספת עבור בדיקת ועדכון תוכניות המועברות ו/או המאומצות.
-
זכויות יוצרים (עשיית עושר ולא במשפט)
נושא כאוב לא פחות לטעמי הוא נושא זכויות היוצרים. האם שימוש בתוכניות שביצע משרד אחר אינן פוגעות בזכויות היוצריר? ואין מדובר דווקא בהיבט המשפטי אלא גם בהיבט הענייני.
בנושא זה אני מציע להבדיל בין שני תחומים, כפי שגם מבדיל החוק הישראלי: זכויות יוצרים על העבודה והזכות המוסרית הנוגעת למוניטין.
- האם שימוש בתוכנית של מהנדס אחר ולא כחומר רקע אלא בהעתקה של הקווים התכנוניים אינה פוגעת בזכויות היוצרים שלו? האם זה משנה שזו דרישה של הלקוח ו/או מנהל הפרויקט?
- האם ציטוט ו/או העתקה של חלק מהתוכנית מועברת או מאומצת יכול להתבצע ללא ציון המחבר המקורי (ללא קשר לסוגיית זכויות היוצרים בהיבט המסחרי)?
שורה תחתונה:
שימוש בתוכניות של אחרים מחייב לפחות ציון המקור ובמקרים מהותיים יותר אפילו תשלום בגין זכויות שימוש ויש צורך להפנות את תשומת ליבו של הלקוח לכך. אי ביצוע של הנ"ל עשוי ליצור חשיפה לתביעות משפטיות מצד בעלי הזכויות (הקניניות ו/או המוסריות). אין בכך עמדה נגד שיתופי פעולה אלא בעיקר הצבעה על הבעייתיות בנושא קודם כל ברמה הקולגיאלית/מקצועית ואחר כך ברמה המשפטית.
חשוב לציין, כי נייר עמדה זה נכתב לצורך הצגת הסוגיות וליבונן. מן הראוי שליבון הסוגיות יצביע ויבהיר מה לגיטימי וראוי להעביר בין מתכננים, מה יכול לעבור רק כרקע ועל המקבל לבדוק. ומהם הנושאים שהעברתם מהווה פגיעה מוסרית ו/או פגיעה מסחרית ביוצר/המתכנן המקורי.